רדיו מזרחית

רדיו מזרחית

זהו רדיו אשר משדר מוזיקה מזרחית ברוב שעות שידוריו. תחנה שכזו מוקמת על מנת לתת למאזינים לשמוע במשך 24 שעות ביממה את המוזיקה אשר הם אוהבים.

הבעייה עם תחנות רדיו שכאלה היא שהן לא נותנות אפשרות לשמוע מוזיקה שונה והן מקובעות לסגנון מוזיקה מזרחית , גורם זה מגביל את תחנות הרדיו הללו לקהל מאזינים מאוד ספציפי. אבל עם זאת תחנות רדיו מזרחית מקובעות לסגנון מוזיקה שהפך בשנים האחרונות מאוד מיינסטרים ישראלי, והגיע לשיאים שלא ראתה, לכן לתחנות רדיו מזרחית כיום יש קהל מאוד גדול של מאזינים.

בין התחנות הגדולות נמנות נושמים מזרחית, ותחנת רדיו קול המזרח.
תחנות רדיו אלה הן מהמצליחות ביותר בז׳אנר דואגות לפלייליסטים טובים של מוזיקה מזרחית , שידורים עם שדרנים מקצועיים ועוד סיבות שגורמות להן ליהיות תחנות רדיו מזרחית מצליחות.
בנוסף לתחנות אלה יש עוד מספר לא קטן של תחנות  רדיו מזרחית אשר הן מופעלות על ידי נערים צעירים שרוצים

רדיו מזרחית הוא רדיו אשר עיקר שידוריו מתמקדמים בנושא של מוזיקה מזרחית , תחנה אשר עובדת ועומלת על קידומה של מוזיקה מזרחית.
בעבר לא היה למוזיקה המזרחית הבמה שהגיעה לה, כיום בזכות תחנות רדיו מזרחית שעלו ממזמן ועבדו על קידום מוזיקה מזרחית
המוזיקה המזרחית זוכה כיום להערכה רבה ואפילו בתחנות רדיו שלא היו מוכנים לשמוע על מוזיקה מזרחית משמיעים הרבה תוכן מזרחי,
תחנות כמו גלג"צ לא היו מוכנות להכניס לפלייליסט שלהם שום תוכן של מוזיקה מזרחית, והיום בתוך הפלייליסט יש אחוזים גבוהים
של מוזיקה מזרחית.

תחנות רדיו מזרחית הראשונות היו תחנות רדיו אינטרנטיות הראשונה שבהם הייתה רדיו נושמים מזרחית וכל אתר נושמים מזרחית אשר הקים עמי מזרחי
עוד בהיותו בחור צעיר, ידע מה הוא רוצה וזה כמובן לקדם את המוזיקה המזרחית המוזיקה של העם, אם אין למוזיקה מזרחית את הבמה
אותה היא צריכה לקבל בתקשורת הישראלית היא תקבל זאת בגדול באינטרנט אשר גוף תקשורת זה לא חוסם אף אחד מנגישות אליו
ולא מתיר או אוסר תכנים כאלה ואחרים לפי אשכנזים ואו מזרחיים, עמי מזרחי נחל הצלחה גדולה עם אתר נושמים מזרחית,
והוותק שלו עם רדיו נושמים מזרחית נותן לו ייתרון ענק על כל תחנות רדיו מזרחית האינטרנטיות האחרות.
לאחר רדיו נושמים מזרחית נפתח רדיו נטו שגם היה רדיו אינטרנטי של מוזיקה מזרחית בלבד עבד גם כן על מנת לקדם את המוזיקה המזרחית.
במשך השנים והרבה בזכות אתרים ותחנות רדיו מזרחית אינטרנטיות ניתנה הבמה אותה ציפתה מוזיקה מזרחית לקבל.

כיום לאחר שנים רבות של אין עיניין מצד התקשורת הישראלית, זוכה המוזיקה של העם מוזיקה מזרחית להרבה כבוד
מצד התקשורת הישראלית שהיא גם תחנות רדיו ישראליות וגם הטלויזיה הישראלית, זמרים כמו אייל גולן ושרית חדד
זכו לזמרי העשור ובכל שנה עולים לא מעט זמרים מזרחיים חדשים אשר סוחפים אחריהם לא מעט תגובות אוהדות
מצד התקשורת הישראלית!

בעבר הרחוק היו זמרים כמו דקלון, ישי לוי, זוהר ארגוב, חיים משה, אהובה עוזרי, עופרה חזה ז"ל, אבנר גדסי, אבי פרץ
והאנשים שהקיפו את הזמרים הגדולים הללו ורבים אחרים שנלחמו למען המוזיקה מזרחית גם כן נלחמו
ועשו רבות על מנת לקדם את המוזיקה המזרחית כמו אביהו מדינה ועוזי חיטמן ז"ל ששניהם היו לכותבים הגדולים ביותר של הזמר
הים תיכוני מוזיקה מזרחית, ושיריהם זכו לאהדה גדולה במדינה ואף זכו בזמנם לספר השמעות רדיו לא קטן.
דור ההמדך של זמרים אלי היו אייל גולן, שרית חדד, ליאור נרקיס, קובי פרץ, זהבה בן, לידוא יוספי ועוד…
הם אלה שזכו בחשיפה הכי גדולה בתקשורת הישראלית מכיוון שהמלחמה של הדור הישן על מנת להפיל את
החומה שהתקשורת הישראלית שמה כנגד מוזיקה מזרחית ים תיכונית הם היו צריכים לתת עוד מלחמה
והצליחו להפיל את החומה, כמו שאמרנו כיום לז'אנר מוזיקה מזרחית ים תיכונית יש חשיפה גדולה מאוד
בתקשורת הישראלית, בערוצי הטלויזיה, בתחנות רדיו ישראלית (ממלכתיות) ותחנות רדיו מקומיות
בכמובן בתחנות רדיו מזרחית עדיין קיימות וממשיכות לעבוד על מנת לקדם זמרים צעירים ולתת לעם את מה שהוא רוצה
תחנת רדיו אשר משדרת מוזיקה מזרחית 24/7 בלי בלבולי שכל.

מוזיקה מזרחית בישראל החלה את דרכה עוד בשנות ה-30 בתקופת הישוב ובעשור הראשון לקום המדינה.

המוזיקה הישראלית אף היא הושפעה מהמוזיקה המזרחית ים תיכונית,
בתקופה זו מ'ס רק של זמרים ישראלים שרו עם ח' ו-ע' ובסלסולים שידועים במוזיקה מזרחית ים תיכונית
לדוגמא ג'ו עמר ושושנה דמרי.
אך בסוף שנות החמישים החלה התרחקות משמעותית בין מוזיקאים מזרחיים לבין הממסד שכמובן שלט בכל דרכי התקשורת בארץ הטלויזיה, הרדיו והעיתון
השיא של ההתרחקות הגיע כשאשר הזמר הנפלא ניסים סרוסי התארח בתוכניתו של ירון לונדון וזה אמר לסרוסי שרק "ישראל השניה" מאזינה לו,
עד שנות התשעים כולל לא נשמעה מוזיקה מזרחית באמצעי התקשורת הישראלים מלבד הפרח בגני של זוהר ארגוב.

בתקופה זו המוזיקה המזרחית התפתחה בדרך שונה מדרכה של המוזיקה הישראלית אם זה דרך ערבי החפלות הידועים של פעם בינהם כמובן עמק התימנים,

עוד דרך הייתה המועדונים של של הרוק המזרחי (לא לקשר אל הרוק הישראלי או הלועזי.)

מועדונים אלה פתחו דלתות לזמר המזרחי על מנת לשמיע את יצירותיו בפני קהל.
הדרך השלישית הייתה אולמי החתונות בניגוד גמור מהמוזיקאי הישראלי המוזיקראי הישראלי לא ראה בהופעה בחתונות פיחות במעמד או פגיע בכבוד
אלא ראה בכך גרימת אושר לבעל השמחה וגם עוד פרנסה.
הדרך האחרונה והמפורסמת ביותר הייתה מכירת הקלטות בדוכנים הידועים שבהם היו בתחנה המרכזית הישנה בתל אביב שם מכרו את הקלטות או אם תרצו הקסטות של מוזיקה מזרחית בכל חור
בשביל זמר מזרחית שהקסטה שלו הגיעה לדוכנים אלה היה כמו שזמר ישראלית הגיע אל הרדיו פשוט ככה.

מוזיקה מזרחית

בזמן שזמרי הכרם והחפלות התמקדו במוזיקה תימנית וישראלית זמרי המועדונים התמקדו בסגנונות ולחנים שונים אשר דמו יותר לרוק לועזי
קחו לדוגמא את " ניסים סרוסי – איני יכול " בגנון הסן רמון הצרפתי שבו, בהמשך התגבשו שני הסגנונות וניהיו למה שאנחנו מכנים מוזיקה מזרחית או מוזיקה ים תיכונית.
ההתפתחות של המוזיקה המזרחית והים תיכונית בשני ערוצים שונים קיבל יחד מפלה ולא נכון מצד התרבות בישראל,
התנהגות זו באה לידי ביטוי בהצנשאות ויחס מזלזל שמו את המוזיקה המזרחית בסוג של פינה תנתנו לה שעה מיוחדת בה הושמעה המוזיקה המזרחית ואו הים תיכונית ברדיו
המוזיקה המזרחית ניסתה לפרוץ בדרכים רבות אבל הדרך המקורית ביותר הייתה דוכני הקסטות משם הגיע הביטוי " מוזיקת קסטות "
בשנות ה-70 ועד תחילת שנות ה-80 התקיים מדי שנה פסטיבל הזמר המזרחי זמרים רבים ראו בפסטיבל זה הדרך היחידה להיכנס לתודעה בתקשורת,
הופיע שם שימי תבורי וגם זוהר ארגוב אשר זכה בפסטיבל בשנת 82
בשנה זו יצא גם אלבומו של זוהר ארגוב – נכון להיום שכלל את הלהיטים "נכון להיום", "כבר עברו השנים" וכמובן "עוד דקה את נעלמת"
אלבום זה נחל הצלחה עצומה ובכל הקשור למוזיקה המזרחית זוהר ארגוב נקרא ה-"מלך".
בשנים אלו וגם שלאחרייה היה אביהו מדינה לאיש שעשה את זוהר ארגוב וגם היה האיש בקדמת המוזיקה המזרחית "הדובר" של המוזיקה המזרחית
הוא שמחה על האפליה הממסדית וביקש שמוזיקה מזרחית תיראה בעיני כולם כמוזיקה ישראלית לכל דבר,
הוא שביקש לקרוא למוזיקה מזרחית "מוזיקה ים תיכונית" על מנת להראות שהמוזיקה הזו נוצרה בישראל ולא בארצות המזרח או ארצות ערביות.
אביהו מדינה תרם ותורם רבות למוזיקה המזרחית בהיותי זמר ובעיקר בהיותו כותב ומלחין שירים לזמרים המובילים בתחום לדוגמא זוהר ארגוב וחיים משה.

רק בשנות ה-90 המוזיקה המזרחית נכנסה ללב ליבה של המדינה וכלי התקשורת
את זה ניתן לראות על ידי זכייתו של אייל גולן בתואר זמר השנה כאשר השיר דמעות זוכה לשיר השנה כל זאת קורה בשנת 1998
בשנת 1999 נבחרה שרית חדד לזמרת השנה.
מוזיקה מזרחית היום היא המוזיקה שמושמעת הכי הרבה במדינה וזה לאור בקשת הקהל המוזיקה נהדרת ובעלת קהל עצום במדינה.

מהו רדיו ?

רדיו הוא כינוי לאמצעים וטכנולוגיות המשמשים להעברה (שידור וקליטה) של מידע באמצעות גלי רדיו. כיום מתייחס המושג בעיקר להעברה של קול. העברה של תמונה, שנעשית אף היא בגלי רדיו, קרויה "שידורי טלוויזיה באוויר".

כשידור רחב (Broadcast), שידורי הרדיו מתבצעים מתחנות הרדיו ומתקבלים אצל קהל המאזינים באמצעות מקלטי רדיו. בעת השידור, הצלילים והקולות מאולפני השידור, עוברים תהליך של אפנון ולאחר מכן משודרים באמצעות אנטנות. המקלטים שאצל המאזינים מבצעים קליטה ופענוח של האפנון, ומשמיעים את הצלילים ששודרו. דרך נוספת לשידור רחב היא שידורי רדיו באינטרנט.

שידורי רדיו פרטיים, שלא נועדו בעבור הציבור הרחב, מבוצעים באמצעות מכשירי קשר.

הבסיס התאורטי להמצאת הרדיו הונח כבר ב־1873 על ידי ג'יימס קלרק מקסוול. הראשון שיישם את הטכנולוגיה היה דייוויד יוז (David E. Hughes) שב־1878 ביצע שידור ראשון של צלילים לאחר שגילה כי גלים אלקטרומגנטיים הופכים לצלילים באמצעות מכשיר טלפון ביתי, אך ההוכחה האמיתית הראשונה של התאוריה שהציג מקסוול הוצגה רק במהלך השנים 1886-1888 עת אישר היינריך רודולף הרץ את התאוריה באמצעות ניסוי.

הרדיו כמכשיר תקשורת המונים הוא פרי המצאתו של גוליילמו מרקוני, שמימש את התאוריה של הרץ על התפשטות גלים אלקטרומגנטיים. הוא נכנס להיסטוריה כראשון שיצר קשר אלחוטי (במורס) בין צרפת לאנגליה, וזכה לתהילת עולם כששידר ב־12 בדצמבר 1901 מסר אלחוטי ראשון שחצה את האוקיינוס האטלנטי, בהוכיחו כי קימור כדור הארץ לא משפיע על גלים אלו. אט אט הפכה ההמצאה החדשה להיות מכשיר בידור ומידע בו מעבירים סוגי שידור שונים (בעיקר חדשות ומוזיקה) למאזינים בביתם.

שנות ה-20 של המאה ה-20 היו תקופת הפריחה של הרדיו שהפך להיות מכשיר בידור להמונים רבים ועוצמתו התגלתה ב-1938 בשידור "מלחמת העולמות", סיפור של הרברט ג'ורג' ולס שעובד לתסכית על ידי אורסון וולס, שבו הודיע, לכאורה במסגרת שידור חדשות רגיל, על פלישת בני המאדים לארץ, דבר שגרם לפאניקה המונית בארצות הברית. (סצנה זו מתוארת בסרטו של וודי אלן "ימי הרדיו").

המצאת הטרנזיסטור ב-1948 הייתה "מהפך" בתולדות הרדיו, שכן היא הפכה אותו ממכשיר מסורבל ויקר למכשיר נייד וזול, דבר שסייע לו בעתיד בהתמודדותו עם מדיית הטלוויזיה.

רדיו אנלוגי

מערכת אלקטרונית המשמשת להעברת מידע כאות רציף, כמו רדיו FM ו-AM, ומכשירי קשר אנלוגיים. תחנות השידור יכולות להוסיף לשידורי ה-FM שלהן אפיק נתונים צר סרט הנקרא RDS, המאפשר העברה של מספר מצומצם של הודעות למטרות שנקבעו על ידי התקן.

רדיו דיגיטלי

מערכת אלקטרונית המשמשת להעברת מידע כאות קצוב ספרתי.

המונח DAB (ראשי תיבות של Digital Audio Broadcasting) נקבע תחילה לתיאור שידורי רדיו דיגיטליים, אך כיום הוא מזוהה בעיקר עם התקן האירופאי אאורקה 147, תקן שאומץ לשימוש גם בישראל.

הרדיו הדיגיטלי החד-כיווני משמש לשידורי רדיו (Broadcasting) ומציע יתרונות רבים לעומת הרדיו האנלוגי, השיטה היחידה שהייתה בשימוש במשך עשרות שנים. יתרונות אלו כוללים איכות שמע (צליל) משופרת, פחות הפרעות קליטה, הספקי שידור נמוכים יותר ויכולת העברת נתונים יחד עם השמע. למרות יתרונות אלו, קצב חדירת הרדיו הדיגיטלי איטי – בעיקר בשל חוסר האחידות שבשיטות הקיימות וחוסר ההסכמה לשימוש באחת מהן.

אחת השיטות מבוססת על תקן אאורקה 147 שפותח על ידי תאגיד הפיתוח האירופי אאורקה (Eureka). זהו תקן פתוח, אשר אושר על ידי גופי התקינה העיקריים בעולם, ומגדיר הן שידורים קרקעיים והן שידורים לווייניים (אם כי עד סוף 2006 נעשה בו שימוש רק בשידורי קרקע). בשיטה משתמשים בתדרי VHF אשר משמשים גם לתחנות שידור טלוויזיה או בתדרי L-Band. שידורים בשיטה זו מיועדים להחליף את שידורי ה-FM ויישומה בעולם מתואם על ידי הפורום WorldDMB, שבו מיוצגים כ-30 מדינות ומספר יצרני ציוד.

תקן DAB הוגדר בסוף שנת 1980 ומאז אומץ על ידי מספר גדול של מדינות. בחלקן יש כבר שידורים מסחריים, ואילו באחרות, כדוגמת ישראל, יש בשלב זה רק שידורים ניסיוניים. מקלטים לקליטת שידורים בשיטה זו נמכרים לציבור מאז 1999. נכון ל-2006 מעריכים כי כ-500 מיליון אנשים מכוסים על ידי שידורי DAB. המדינות המובילות, הן מבחינת כמות וכיסוי תחנות השידור, והן מבחינת כמות המקלטים שבשימוש, הן אנגליה וגרמניה. מאז פיתוח התקן, הטכנולוגיה של שידורים דיגיטליים התקדמה ובעקבות התקדמות זו פותח תקן חדש ומשופר, המכונה DAB 2.

בנוסף ל-DAB יש שיטות נוספות לשידורי רדיו דיגיטלי, ואלו מציעות תכונות דומות ל-DAB. חלקן מיושמות במספר מצומצם של מדינות, חלקן בגדר תקן בלבד:

DMB (ראשי תיבות של Digital Multimedia Broadcasting) – תקן פתוח מבוסס על DAB, עם יכולות של תמונות ווידאו בנוסף לשמע, אומץ בשנת 2006 על ידי הפורום WorldDMB (אשר שינה בעקבות זאת את שמו מ-WorldDAB)‏
DVB-H – תקן פתוח מבוסס על DVB (ראשי תיבות של Digital Video Broadcasting), עם יכולות דומות ל-DMB, בשימוש ניסיוני בקוריאה הדרומית
ISDB – תקן מסחרי פתוח לרדיו ולטלוויזיה, בשימוש ניסיוני ביפן
XM Radio ו-Sirius – שרותי שידור באמצעות לוויינים מסחריים בשימוש בארצות הברית, המינוי בתשלום
HD Radio – תקן קרקעי מסחרי, בשימוש בארצות הברית, משתמש בתדרי תחנות שידור FM הקיימות, כך שכל תחנה שחפצה בכך, יכולה להוסיף שידור דיגיטלי בשיטה זו לשידור FM הקיים.
תקנים אחרים לשידורי רדיו דיגיטלי, פחות רלוונטיים לישראל, מיועדים להחליף את השידורים האנלוגיים בשיטת AM אשר בתחום גלים ארוכים, בינוניים ובגלים קצרים או מציעים תכנים ייחודיים. אלו הם:

DRM (ראשי תיבות של Digital Radio Mondiale) – תקן פתוח, אושר על ידי גופי התקינה העיקריים בעולם, עושה שימוש בתחומי התדרים הקיימים
IBOC AM – תקן קרקעי מסחרי בארצות הברית, עושה גם כן שימוש בתחומי התדרים הקיימים
WorldSpace – תקן לווייני עם כיסוי, לאסיה, אפריקה, המזרח התיכון וחלק מאירופה, המינוי בתשלום

קרדית למאמר לאתר ויקיפדיה.